Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 30b

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲנִיֵּי כוּתִיִּים

Traduction

The Gemara answers: There is a difference between them where the only poor people to be found are poor Samaritans. According to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, they are not considered to be converts (see Kiddushin 75b), and one may not continue the arrangement with them serving as the poor people. According to Rabbi Aḥai, they are considered converts, and one may continue the arrangement with them serving as the poor people.

Rachi non traduit

עניי כותיים. שאם אין עני ישראל בעיר ויש עניי כותיים מפריש לצורכם ויעכבם לעצמו שאף הם זוכים בהן דכותיים גרי אמת הם ולתנא קמא גרי אריות הם ולא יפריש בשבילם אלא בשביל עניי ישראל יפריש בכל מקום שהם:

Tossefoth non traduit

איכא בינייהו עניי כותיים. אומר ר''י דלא תקינו אלא בחזקת עניי העיר ולא כמו שפירש הקונטרס דלתנא קמא גרי אריות הם ולא יפריש בשבילם אלא בשביל עניי ישראל מפריש בכל מקום שהם דא''כ לא נפקא מינה מידי מאי בינייהו:

הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי אֵין מַפְרִישׁ עָלָיו וְזָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ

Traduction

It was taught in a baraita (Tosefta 3:1) that if the poor person became wealthy then the homeowner may no longer separate tithes based on his outstanding loan, and the borrower, who is now wealthy, acquires the money remaining in his possession. This is because from the outset the understanding was that the loan would be repaid only by separating the poor man’s tithe.

Rachi non traduit

וזכה הלה במה שבידו. הלוה הזה אינו חייב לפרוש משלו שהרי הלוהו ע''מ שלא ליפרע הימנו:

וְרַבָּנַן מַאי שְׁנָא לְמִיתָה דַּעֲבוּד תַּקַּנְתָּא וּמַאי שְׁנָא לַעֲשִׁירוּת דְּלָא עֲבוּד תַּקַּנְתָּא מִיתָה שְׁכִיחָא עֲשִׁירוּת לָא שְׁכִיחָא אָמַר רַב פָּפָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי חַבְרָךְ מִית אַשַּׁר אִיתְעַשַּׁר לָא תְּאַשַּׁר

Traduction

The Gemara asks: And according to the Sages, what is different about death, when the poor man dies, that they instituted an ordinance to enable the homeowner to continue to separate tithes based on other poor people, and what is different about wealth, when the poor man becomes wealthy, that they did not institute an ordinance? The Gemara answers: Death is common, whereas wealth is not common, and the Sages did not enact an ordinance for an uncommon circumstance. Rav Pappa said: This explains the folk saying that people say: If one says to you that your friend died, then believe it; but if one says to you that your friend became wealthy, do not believe it until it has been proven.

Rachi non traduit

דעבוד תקנתא. דקאמר מפריש עליו בחזקת עניי ישראל ובהעשיר קתני אין מפרישין עליו:

לא שכיחא. הלכך לא חשו לה:

אשר. האמן והחזק הדבר לשון שריר וקיים:

לא תאשר. לא תאמן:

מֵת צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר יוֹרְשִׁין שֶׁיָּרְשׁוּ וּמִי אִיכָּא יוֹרְשִׁין דְּלָא יָרְתִי אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע וְלֹא שֶׁיָּרְשׁוּ כְּסָפִים

Traduction

§ The mishna teaches that if the priest or Levite died, the lender needs to obtain permission from the heirs to continue the arrangement. It is taught in a baraita (Tosefta 3:1): Rabbi Yehuda HaNasi says that this is referring to heirs who inherited. The Gemara asks: And are there heirs who do not inherit? What is meant by the expression: Heirs who inherit? Rather, Rabbi Yoḥanan said: This means heirs who inherited land, as one can collect debts from land bequeathed by a borrower, and not heirs who inherited money, as lenders cannot collect debts from money bequeathed by a borrower.

Rachi non traduit

שירשו קרקע. שעליהם מוטל המצוה לפרוע חובת אביהן:

Tossefoth non traduit

תניא רבי אומר יורשין שירשו. מפריש עליהם אבל לא ירשו לא מפריש עליהן ואסיפא קאי ואם הלוה בפני ב''ד אין צריך ליטול רשות מן היורשים אבל ארישא דקתני מת צריך ליטול רשות מן היורשים לא מצי קאי דכ''ש אם לא ירשו שצריך ליטול רשות יותר שאין עליהן מוטל לפרוע חוב אביהן:

אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הִנִּיחַ מְלֹא מַחַט גּוֹבֶה מְלֹא מַחַט מְלֹא קַרְדּוֹם גּוֹבֶה מְלֹא קַרְדּוֹם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ הִנִּיחַ מְלֹא מַחַט גּוֹבֶה מְלֹא קַרְדּוֹם

Traduction

With regard to this matter Rabbi Yonatan says: If the priest left his heirs enough land to fill a needle, i.e., a minimal amount, then the homeowner collects, i.e., separates teruma, in the amount of produce that has the value of a full needle of land. If he left enough land to fill an ax, i.e., a larger amount, then the homeowner collects the value of a full ax of land. And Rabbi Yoḥanan says: Even if he left for his heirs enough land to fill a needle, the homeowner collects the value of a full ax of land.

Rachi non traduit

מלא מחט. כלומר הניח קרקע מועט אין זה מפריש בחזקת יורשין אלא כשיעור דמי הקרקע:

מלא קרדום. כלומר קרקע הרבה:

אפי' הניח מלא מחט גובה מלא קרדום. כלומר כל חובו לפי שהוא יכול לטרוף ולחזור ולטרוף כל שעה שיפדוהו ממנו:

וּכְמַעֲשֶׂה דְּקַטִּינָא דְאַבָּיֵי

Traduction

And this is like the incident involving the small portion of land in the court of Abaye. The children of a deceased man had inherited a small field that was worth only a fraction of the debt that their father had owed. The creditor seized the land in payment of the debt, and Abaye ruled that even after the orphans pay the creditor the value of the land to repurchase it, the creditor can seize the land again and the orphans will have to pay for it again, to have it returned, until the entire debt has been repaid.

Rachi non traduit

כי ההוא מעשה דקטינא דאביי. במי שהיה נשוי בכתובות (דף צא:) דההוא דהוו מסקי ביה מאה זוזי ושכיב ושביק קטינא שוי חמשים אתא בעל חוב טרפוה אתו יתמי יהבי ליה חמשין וסלקוהו הדר אתא טרפה כו':

Tossefoth non traduit

וכמעשה דקטינא דאביי. ואע''ג דאמר התם במי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) דאי אמרו ליה הני חמשין דמי קטינא סלוקי סלקוהו הכא תקנתא דרבנן היא:

תָּנוּ רַבָּנַן יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ

Traduction

§ The Sages taught in a baraita (Tosefta 3:2): With regard to an Israelite who said to a Levite: There is tithe of yours in my possession that I separated from my produce on your behalf, one is not concerned about the teruma of the tithe that is in it, i.e., the one-tenth of the tithe that is given to the priest and forbidden to both the Levite and the Israelite; rather it is assumed to be only first tithe. However, if he said to him: There is a kor of tithe of yours in my possession, then one is concerned about the teruma of the tithe that is in it.

Rachi non traduit

ישראל שאמר ללוי. כולה מפרש ואזיל לה:

מעשר יש לך בידי. שהפרשתי מתבואתי לצורכך:

מַאי קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְהֵילָךְ דָּמָיו אִין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְהֵילָךְ דָּמָיו חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר

Traduction

The Gemara asks: What is the baraita saying? Abaye said: This is what it is saying: In the case of an Israelite who said to a Levite: There is tithe of yours in my possession, and here is money in exchange for it, then one is not concerned that perhaps the Levite converted the tithe that is now in the possession of the Israelite into teruma of the tithe for tithes that he has elsewhere. Since the Israelite did not specify how much tithe of the Levite’s he had, the Levite would not know how much of his other tithe could be exempted from teruma of the tithe by converting this tithe into teruma of the tithe. But if an Israelite said to a Levite: There is a kor of tithe of yours in my possession, and here is money in exchange for it, then one is concerned that since the Levite knows the amount of the tithe, perhaps he converted it into the teruma of the tithe for tithes that he has elsewhere.

Rachi non traduit

והילך דמיו. ומוכרהו לי ונטל זה את דמיו:

אין חושש. ישראל זה שמא לאחר שמכרו לוי עשאו לוי זה תרומת מעשר על מעשר אחר שהיה לו בביתו דכיון דלא ידע כמה יש לו בידו לא עביד ליה תרומת מעשר אבל אמר כור מעשר יש לך בידי ונתן לו הדמים אסור ישראל זה לאכול הימנו ואפי' הפריש תרומת מעשר לכהן לפי חשבונו חיישינן שמא לאחר שקיבל הדמים עשאו לכולן תרומת מעשר על תשעה כורין שיש לו בביתו מעשר הטבול לתרומת מעשר דכיון דלא משך יכול לחזור הלוי ואע''פ שהוא ברשותו של ישראל לא קנו לו מעותיו דאימת קנייה האי לוי דלקנייה לישראל בקבלת מעות הלכך כי חזר בו ועשאהו תרומת מעשר חל עליו השם:

Tossefoth non traduit

הילך דמיו חוששין שמא עשאו כו'. פירש בקונט' לאחר שקיבל המעות עשאו תרומת מעשר וקשה לר''י דלאחר שמכרו איך יכול לעשותו הא לא מיחסר משיכה שהרי ברשות ישראל קאי אלא י''ל דשמא עשאו קודם קבלת הדמים קאמר ופריך אטו ברשיעי עסקינן דשקלי דמי ומשוו ליה תרומת מעשר פירוש ומשוו ליה כבר תרומת מעשר מעיקרא:

אַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן דְּשָׁקְלִי דְּמֵי וּמְשַׁוּוּ לֵיהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר

Traduction

The Gemara questions Abaye’s explanation: Is that to say that we are dealing with wicked people, who take money in exchange for the tithe and afterward convert it into the teruma of the tithe? Once the Levite takes money in exchange for the tithe, it is no longer his to convert it into teruma of the tithe. Why would the baraita address the case of a Levite who acts in this fashion?

אֶלָּא אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָכִי קָאָמַר יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְבֶן לֵוִי מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי הֵילָךְ דָּמָיו אִין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ אָבִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר כּוֹר מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי וְהֵילָךְ דָּמָיו חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ אָבִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר

Traduction

Rather, Rav Mesharshiyya, son of Rav Idi, said that this is what the baraita is saying: In the case of an Israelite who said to the son of a Levite: There is tithe of your father’s in my possession, about which I had informed him while he was still alive; here is money in exchange for it, one is not concerned that perhaps before his death his father converted it into teruma of the tithe for tithes that he had elsewhere, and the son may accept the money. But if an Israelite said to the son of a Levite: There is a kor of tithe of your father’s in my possession, and here is money in exchange for it; then one is concerned that perhaps his father converted it into teruma of the tithe for tithes that he has elsewhere, and the son may not accept the money.

Rachi non traduit

מעשר לאביך בידי. בחיי אביך הודעתיו שהיה לו מעשר בידי:

Tossefoth non traduit

מעשר לאביך בידי הילך דמיו. תימה אמאי נקט השתא הילך דמיו ועוד אמאי חוששין כלל שעשאו אביו תרומת מעשר והא אדרבה חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו כדאמרי' (פסחים דף ט.) בחבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וי''ל בדוחק דקסבר דמסתמא אביו אמר לו אם הוא מתוקן או אינו מתוקן ואם לא נטל דמיו רמי אנפשיה לצורך עצמו ומדכר שאמר לו אביו ואם לא מדכר חשבינן ליה בחזקת מתוקן אבל כשנוטל דמיו לצורך אחרים לא רמי אנפשיה ומדכר:

וְכִי נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף

Traduction

The Gemara questions Rav Mesharshiyya’s explanation: Why is there a concern that the father may have converted it into teruma of the tithe for tithes that he had elsewhere? If one has produce that needs to have teruma or teruma of the tithe separated from it, and he wants to perform the separation from other produce, to exempt all the produce, the Sages established that the other produce must be situated nearby. And are ḥaverim, who are meticulous in their observance of mitzvot, especially the halakhot of teruma and tithes, suspected of separating teruma from produce that is not situated near the produce they seek to exempt?

Rachi non traduit

מוקף. סמוך כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:) אסור לחבר לומר תבואה שיש לי במקום פלוני תהא תרומה על זו שמא אותה שעה אינה בעין ואם עשה עשוי:

Tossefoth non traduit

וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף. תימה דתנן במסכת ביכורים (פ''ב מ''ה) תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף ואמר נמי בירושלמי בפ' ב' דתרומות דכל התורה כולה למידה ומלמדה חוץ מתרומת מעשר שמלמדה ואינה למידה דבתרומת מעשר כתיב (במדבר יח) ממנו מן המוקף ומוקמי' ליה בתרומה גדולה ולא בתרומת מעשר ובפ' הזהב (ב''מ דף מט.) אמרינן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי רשאי בן לוי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר והכא פריך אתרומת מעשר וכי נחשדו כו' וי''ל מדרבנן אף תרומת מעשר בעי מוקף והא דקאמר רשאי בן לוי היינו בשבתות ויו''ט דשרי כדאמרי' בהאשה רבה (יבמות דף צג.) וקשה דבפ' המפקיד (ב''מ דף לח.) תנן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן ומפרש רב נחמן בר יצחק בגמרא דחיישינן שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר ואמאי וכי נחשדו לתרום שלא מן המוקף ואומר ר''ת דגבי פקדון חיישינן טפי ובחששא מועטת תולין הדבר להחמיר שלא ליגע בו וחיישינן שמא בשבתות ויו''ט עשאו דשרי שלא מן המוקף כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג.) אבל בשאר מקומות לא חיישינן דלא שכיחא שיהא לו פירות בביתו ולא יהא לו די לשבת אם לא יעשרו ממקום אחר וי''מ דדוקא חברים לא נחשדו לתרום שלא מן המוקף דהכא איירי בבן לוי שניתן לו מעשר ואין נותנין אלא לחבר כדאיתא בהזרוע (חולין דף קל:) אין נותנין מתנות לכהן עם הארץ אבל המפקיד כל אדם מפקיד אף שאינן בקיאין בהלכות מוקף וא''ת ההיא דביכורים דנטילתה שלא מן המוקף היכי מצי למימר דמדאורייתא איירי הא קתני וצריכה שיעור כתרומה ומדאורייתא לתרומה גדולה אין לה שיעור דחטה אחת פוטרת את הכרי וי''ל דאין לה שיעור למטה אבל יש לה שיעור למעלה דאין יכול לעשות כל גורנו תרומה דבעינן ראשית ששיריה ניכרים וכי האי גוונא איכא בריש מסכת פאה (פ''א מ''א) גבי אלו דברים שאין להם שיעור:

לתרום שלא מן המוקף. פי' בקונטרס דשמא באותה שעה אינה בעין ואין נראה דתרומה גדולה מדאורייתא בעי מוקף וא''כ אפילו שתיהן לפניו ובתרומת מעשר נמי דלא בעינן מוקף אלא מדרבנן נראה דהיינו משום גזירה אטו תרומה גדולה ובעינן מוקף אפילו שתיהן לפניו כמו בתרומה גדולה וגבי חלה נמי תנן מוקף אפילו שתיהן לפניו:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי הָכִי קָאָמַר בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא מַעֲשֵׂר לְךָ בְּיָדִי אוֹ מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ כֵּיוָן דְּלָא קִיץ לָא הֲוָה מְתַקֵּן לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת כּוֹר מַעֲשֵׂר לְךָ בְּיָדִי אוֹ כּוֹר מַעֲשֵׂר לְאָבִיךְ בְּיָדִי אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ כֵּיוָן דְּקִיץ תַּקּוֹנֵי תַּקְּנֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת

Traduction

Rather, Rav Ashi said: This is what the baraita is saying: With regard to the son of an Israelite who said to a Levite: This is what my father told me, that there is tithe of yours in my possession, or that there is tithe of your father’s in my possession, then one is concerned about the teruma of the tithe that is in it that presumably was never separated. Since it is not a set amount, the homeowner would not have rendered the tithe fit for him by separating the teruma of the tithe. But if the son of an Israelite said to a Levite: My father told me that there is a kor of tithe of yours in my possession, or that there is a kor of tithe of your father’s in my possession, then one is not concerned about the teruma of the tithe that is in it. Since it is a set amount, the homeowner is assumed to have rendered the tithe fit by separating the teruma of the tithe.

Rachi non traduit

כך אמר לי אבא. לפני מותו מעשר לך בידי:

חושש. הלוי הזה:

לתרומת מעשר. הראויה לינטל הימנו ואע''פ שחזקה על חבר שאינו נפטר מן העולם עד שיתקן כל פירות טבלים שבידו הכא איכא למיחש דכיון שלא הזכיר בצואתו סכום מדה שמא לא היה יודע כמה יש:

אין חוששין. שמוחזק ישראל זה שתיקנו קודם שמת ואע''פ שאין מוטל עליו:

Tossefoth non traduit

כיון דלא קייץ כו'. וא''ת והא מוקי לה כאבא אלעזר בן גמלא דאמר ניטלת מאומד וא''כ כי לא קייץ נמי ליחוש דלמא תקוניה תקניה בעה''ב מאומד וי''ל דאינו תורם מאומד דבר שאינו שלו שאינו רוצה להפסיד לא ללוי ולא לכהן:

וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לִתְרוֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אִין אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלָא הִיא דְּתַנְיָא אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלָא אוֹמֵר וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם

Traduction

The Gemara questions Rav Ashi’s explanation: And does the homeowner have permission to separate the teruma of the tithe from the tithe of the Levite? The Levite is the one who is required to separate the teruma of the tithe and to give it to a priest. The Gemara answers: Yes; the baraita is in accordance with the opinion of Abba Elazar ben Gamla. As it is taught in a baraita: Abba Elazar ben Gamla says: The verse states concerning the teruma of the tithe: ''And the gift that you set apart [terumatkhem] shall be reckoned to you, as though it were the grain of the threshing floor'' (Numbers 18:27).

Rachi non traduit

לתרום תרומת מעשר. הלא אין המעשר שלו אלא של לוי והוה ליה תורם שלא מדעת:

Tossefoth non traduit

אין אבא אלעזר בן גמלא היא. וא''ת נהי שיש לו רשות לתרום שמא לא חשש לתרום מעשר שעתיד ליתן ללוי והיאך נתיר מספק וי''ל דכיון שהרשות בידו ושהה זמן גדול בביתו ומצוה עליה רמיא סתמא דמילתא דתקוניה תקניה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source